<h1>ראבי"ה סימן קנ"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
בפרק כיצד מברכין מסקינן חמרא אית ביה תרתי סעיד ומשמח ולחמא סעיד גרידא. ומהאי טעמא נמי יש לפרש דמברכין אחמרא הטוב והמטיב על שינוי יין אבל לא על שינוי לחם ואפי' הוא לחם סולת חטים, וכן עמא דבר. ואית דאמרי להביא ראיה מפרוסה של חטים ושלימה של שעורים (לט:) דמניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע, ואם איתא לברך אשל שעורים המוציא ואפרוסה של חטים הטוב והמטיב להרבות בברכות, כדאמרינן בפרק כיצד מברכין (מא.) הלכה היו לפניו מינים הרבה דכשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה. [ולא דמי, דהכא] אתרווייהו שייך המוציא לחם [והוי] ברכותיהן שוות, דתרווייהו [חד] מינא נינהו, אבל צנון וזית הם שני מינים ולעולם אין ברכותיהן שוות, וכל היכא שברכותיהן שוות מוכח בכוליה פירקא שמברך על העיקר והחביב, כדאמרינן התם (לט.) גבי [פרגיות], הלכך מברך על הפרוסה של חטין ופוטר את השלימה של שעורים. ומהכא שמעינן שאם הביאו לו יין רע ויין טוב כאחת שיש לו לברך מיד על היין הטוב בורא פרי הגפן ופוטר את הרע, ולא יברך על הרע בורא פרי הגפן ושוב על היין טוב ומובחר ממנו הטוב והמטיב כדי להרבות בברכות. והא דאמרינן הכא (נ"ט ב') שינוי יין מברך הטוב והמטיב, היינו כגון שלא הביאו לו ביחד. ואע"פ שיש לדחות, דהכא שאני כיון שאין שייך הטוב והמטיב, מה שאין כן בשאר דברים מוטב להרבות בברכות, וכן היה אומר אבא מורי. ואין נראה לי, אלא כדפריש[י]ת. אב"י העזר"י.
